כיסוי יבש וקטש שעיר מידע על יבול ויטש שעיר יתרונות בגינה

סוג של קטניות קטנות שעירות (Vicia villosa) הוא צמח קשיח הארדי השייך לאותה משפחת צמחים כמו שעועית ואפונה. הצמח נטוע לפעמים באביב, במיוחד ביישומים חקלאיים. בגינה, בדרך כלל מגדלים יבולי כיסויים שעירים לאורך החורף ונחרשים באדמה לפני נטיעת האביב.

יתרונות וקטש שעירים

וויץ 'שעיר סופג חנקן מהאוויר ככל שהוא גדל. חנקן, חומר מזין קריטי הנדרש לגידול צמחים, מתרוקן לרוב על ידי גידול חוזר, ניהול אדמה לקוי ושימוש בדשנים סינתטיים וקוטלי עשבים. כאשר נזרע אדמת יבול כיסוי שעיר שעיר, כמויות משמעותיות של חנקן.

בנוסף שורשי הצמח עוגנים את האדמה, מצמצמים נגר ומונעים שחיקת אדמה. יתרון נוסף הוא יכולתו של הצמח לדכא גידול מוקדם של עשבים שוטים.

כאשר הצמח נחרש באדמה באביב, הוא משפר את מבנה האדמה, מעודד ניקוז ומגביר את יכולת האדמה לשמור על חומרים מזינים ולחות. מסיבה זו, נוטים שעירים וגידולי כיסוי אחרים מכונים לעתים קרובות "זבל ירוק."

שתילת ויטש שעירה

גידול וויץ 'שעיר בגנים זה די קל. צמח תות שעיר בשלהי הקיץ או הסתיו לפחות 30 יום לפני תאריך הכפור הראשון הממוצע באזורכם. חשוב להקדיש זמן לשורשים להתבסס לפני שהאדמה קופאת בחורף.

לנטיעת תלישה שעירה, יש לחרוש את האדמה כפי שהיית עושה לכל יבול רגיל. שדר את הזרע על האדמה בשיעור המומלץ על אריזת הזרעים - בדרך כלל 1 עד 2 קילו זרעים לכל 1,000 מטר מרובע בשטח הגן.

מכסים את הזרעים בכחצי סנטימטרים של אדמה, ואז השקה היטב. הצמח יצמח במרץ לאורך כל החורף. לכסח את הוויץ 'השעיר לפני הפרחים של הצמח באביב. למרות שהפריחות הסגולות יפות, הצמח עלול להפוך לעשושני אם מותר לו לעבור לזרע.