פנל לעומת אניס מה ההבדל בין אניס ושומר

בעוד שניהם שומר (Foeniculum vulgare) ואניס (אנימפום פימפינלה) ילידי הים התיכון ושניהם מאותה משפחה, Apiaceae, אכן יש הבדל. בטח, לשניהם פרופיל טעם ליקוריץ הדומה לטרגון או כוכב אניס (אין שום קשר ל P. anisum), אבל הם צמחים שונים לחלוטין.

שומר מול אניס

אניס הוא שנתי והשומר הוא רב שנתי. שניהם משמשים לטעם הליקוריץ שלהם, שמקורו בשמן האתרי הנקרא אנתול שנמצא בזרעים שלהם. כאמור, טבחים רבים משתמשים בהם באופן יחסי להחלפה, אבל באמת שיש הבדל בטעם בכל מה שקשור לשומר לעומת אניס.

זרעי אניס הם החריפים יותר מבין השניים. הוא משמש לרוב בסינית חמש אבקות תבלינים ובפורן גזעי הודי ומעניק טעם ליקריץ כבד יותר מאשר שומר. שומר יש גם טעם ליקוריץ, אבל כזה פחות מתוק ולא עז. אם אתה משתמש בזרעי שומר במתכון הקורא להשתמש באניס, ייתכן שיהיה עליך להשתמש במעט יותר ממנו כדי לקבל את פרופיל הטעם הנכון..

הבדלי אניס ושומר אחרים

זרעי שומר מגיעים מצמח ציצית (שומר פלורנס) אשר נאכל כירק. למעשה, שלמות הצמח, הזרעים, הכפפות, הירקות והנורה אכילים. זרעי אניס מגיעים משיח שגדל במיוחד עבור הזרע; שום חלק אחר של הצמח לא נאכל. אז ההבדל בין אניס ושומר הוא למעשה די גדול.

עם זאת, הם הבדלי אניס ושומר מספיק כדי להבהיר את השימוש באחד או אחר; כלומר באמצעות שומר או אניס במתכון? ובכן, זה באמת תלוי בטבח ובמטבח. אם אתם מבשלים והמתכון קורא לירוקים או נורה, הבחירה הברורה היא שומר.

אניס הוא האפשרות הטובה יותר לממתקים כמו ביסקוטי או פיצלה. שומר, עם טעם הליקריץ הקל יותר שלו, גם הוא בעל טעם מעט עצי, וכך עובד היטב ברוטב מרינדה ובמנות חריפות אחרות. זרעי אניס, רק כדי לבלבל את הנושא, הוא תבלין אחר לגמרי, גם אם עם תמצית ליקריץ שמקורו בעץ ירוק-עד ומתככב בצורה בולטת במטבחים אסייתיים רבים..