טיפים לטיפוח מטפלי הזהב לגידול מטפח הזהב בגנים

מטפס זהוב, המכונה גם מטפס חוף ומעוף נגד שיעול, הוא שיח נשיר צומח נמוך. זה יליד פלורידה, איי בהאמה, הקריביים, בליז והונדורס, ושם הוא צומח בפראות באזורי חוף חולי. עם זאת, היא איבדה רבים מבתי הגידול המקומיים שלה בפלורידה. מטפס הזהב הוא נוקשה באזורים 10-12 וגדל בקרקעות עניות בהן מעט אחר יכול לצמוח.

מטפס הזהב הוא שיח שרוחי דמוי גפן הגודל של מטר 30-91 ס"מ וגובהו 3-6 רגל (91-182 ס"מ). העלווה בצבע ירוק עמוק עד צהוב זהוב תלוי בחשיפה. הצמחים נושאים פרחים לבנים, ורודים, כתומים או אדומים קטנים שלא בולטים לאורך כל השנה. כאשר פרחים דוהים הם מייצרים גרגרי יער צהובים עד כתומים.

הפרחים והפירות מספקים מזון לפרפרים ילידים רבים, ציפורים וחיות בר אחרות. מחוזות רבים בדרום פלורידה מגדלים כעת מחדש צמחי זוחל מוזהבים באזורי החוף במאמץ להשיב את הנוף הטבעי בפלורידה ולספק מזון ילידי יצורים ילידיים.

איך לגדל מטפס הזהב בנוף

צמחי מטפס זהוב התפשטו על ידי יניקה. גבעולי הקשת הארוכים שלהם יכותשו שורש במקום בו הם נוגעים באדמה. מטפס הזהב יצמח בקרקעות עניות, אך הם מעדיפים קרקעות חוליות וחומציות עד מעט אלקליות.

צמחי מטפס זהוב זקוקים לשמש מלאה. הם סובלניים לרסס מלח, אך אינם יכולים לסבול שהם מוצפים במי מלח במשך תקופות ארוכות. הם גם מהווים מפעל לשליטה על שחיקה מעולה.

הם משמשים באזורים חמים ויבשים שבהם מעט אחר יגדל, כמו חציון דרך ומיטות חניה. בנוף, הם יכולים לשמש ככיסוי קרקע הצומח נמוך למקומות קשים, למשל לאורך שבילי הגישה. ניתן לשתול אותם סביב עצי דקל בניגודיות ראווה או להשתמש בהם כנטיעות יסוד.

יש לגזום מטפס זהוב בגנים פעם או פעמיים בשנה כדי לשלוט על הצמיחה ולמנוע את הפיכת הצמחים ליעריים וקציצים. הגיזום צריך להיעשות מהאביב לסתיו, אך לא בחודשי החורף.