לורוסטינוס צמח טיפים למידע על גידול שיחי לורוסטינוס
לורוסטינוס ויברנום הוא אחד ממיני הוויברנום הקצרים, ואפילו דגימות לא מוגזות לעתים רחוקות עולה על גובה מטר. יש זנים, כמו זר האביב של לורוסטינוס, הם קצרים בהרבה.
הגובה הגמדי הוא אחד מתכונות המפתח ההופכות את שיחי הלורוסטינוס הגדלים לפופולריים. גנן המחפש גידור קצר לא יצטרך לגזום כל שבוע אחר בכדי לשמור על הצמח בגודל המתאים.
במידע על הצמח של לורוסטינוס נאמר כי שיחים ירוקי עד אלה מייצרים ניצני פרחים כבר בינואר. הניצנים ורודים או אדומים, אך הפרחים נפתחים בצבע לבן. אם אתה מגדל שיחי לורוסטינוס, תראה שהפרחים מפנים את מקומם לדרופים כחולים-שחורים. הטרפות הוויברניום הללו נראות כמו גרגרים.
גידול שיחי לורוסטינוס
אם אתם גרים באזור חם, קל לגדל שיחי ויברנום של Laurustinus. הם משגשגים בשמש מלאה אך מקבלים פחות, משגשגים אפילו בצל מנומר.
שתלו את השיחים הללו במקום שניקוז האדמה טוב. פרט לדרוש ניקוז טוב, שיחי לורוסטינוס הם סובלניים מאוד לסוגי אדמה שונים, כולל חול ואפילו טיט.
לורוסטינוס ידוע שהם סובלניים לבצורת, אך השיחים פורחים בשפע יותר עם קצת השקיה נוספת. ואל תשכח לספק מים בחודשים שלאחר השתילה.
זר האביב של לורוסטינוס
הזרחן הפופולרי ביותר של ויברנום זה הוא זר האביב של לורוסטינוס. זן זה משגשג במחלקת החקלאות האמריקאית באזורי הקשיחות של צמחים 8 עד 10 בצל או בשמש. כאמור, זהו זן גמד. כל צמח גדל רק לגובה של מטר וחצי, אך יכול להיות רחב ככל שהוא גבוה.
גם הוא מכניס את ניצניו בחורף, ומייצר אשכולות שטוחות של כדורים ורודים קטנים שנראים כמו גרגרים. כאשר אפריל מסתובב והאוויר מתחמם, הכדורים הוורודים האלה נפתחים לפרחים לבנים ריחניים. יש להם ריח של דבש. עד יוני, הפריחה נעשית בפריחה. הם מפילים עלי כותרת ומפנים את מקומם לפירות יער כחולים מטאליים.
