שורשי עץ מנגרובים - מידע על מנגרובים וסוגי מנגרובים
יערות המנגרובים משמשים תפקיד קריטי על ידי ייצוב חופי הים והגנתם מפני סחף על ידי דפיקות גלים וגאות ושפל מתמדת. יכולת חוצת הסערה של יערות המנגרובים הצילה רכוש ואינספור חיים ברחבי העולם. כאשר חול מתאסף סביב השורשים, נוצרת אדמה חדשה.
בנוסף, יערות המנגרובים מהווים מספר רב של חיים הכוללים סרטנים, לובסטרים, נחשים, לוטרות, דביבונים, מאות אלפי עטלפים, מגוון עצום של מיני דגים ועופות, למנות רק כמה.
לצמחי המנגרובים מספר התאמות ייחודיות המאפשרות להם לשרוד בסביבה קשה. סוגים מסוימים מסננים מלח דרך השורשים, ואחרים דרך אדמות בעלים. אחרים מפרישים מלח לנביחה, שאותה מסיר העץ בסופו של דבר.
הצמחים אוגרים מים בעלים עבים ועסיסיים הדומים לצמחי מדבר. ציפוי שעווה ממזער את האידוי, ושערות קטנות ממזערות את אובדן הלחות באמצעות אור השמש והרוח.
סוגי המנגרובים
ישנם שלושה סוגים מוגדרים של מנגרוב.
- מנגרוב אדום, הצומח לאורך קווי חוף הוא הקשה ביותר מבין שלושת סוגי הצמחים המנגרובים העיקריים. זה מוכר על ידי מסת השורשים האדומים הסבוכים שלו המשתרעים מטר וחצי מעל האדמה, ומעניקים לצמח את שמו החלופי של עץ מהלך.
- מנגרוב שחור נקרא בגלל הקליפה הכהה שלו. הוא גדל בגבהים מעט גבוהים יותר מאשר מנגרוב אדום ויש לו גישה לעוד חמצן מכיוון שהשורשים חשופים יותר.
- מנגרוב לבן גדל בגבהים גבוהים יותר מאשר אדום ושחור. למרות שלא רואים בדרך כלל שורשים אוויריים, צמח מנגרוב זה יכול לפתח שורשי יתדות כאשר חמצן מתרוקן בגלל שיטפון. מנגרוב לבן מפריש מלח דרך בלוטות בבסיס עלים ירוקים בהירים.
סביבות המנגרובים מאוימות, בעיקר בגלל פינוי אדמות לחוות שרימפס באמריקה הלטינית ובדרום-מזרח אסיה. שינויי אקלים, פיתוח קרקעות ותיירות משפיעים גם על עתידו של מפעל המנגרובים.
